top of page

ביצוע הסטורי בישראל

חמישי-שישי 27-28/12/2018 בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה, תל-אביב

עבר, הווה, עתיד

כניסה חינם, מותנה בהרשמה מראש
ביצוע הסטורי בישראל 
עבר, הווה, עתיד
מחקר פוגש ביצוע
ייזום, עריכה והפקה: 
טל ארבל ויוכבד שורץ
בחסות:
האיגוד הישראלי למוסיקולוגיה
IMS logo - icon size.jpg

הכלים והרפרטואר של פעם פוגשים את הקהל של היום, ובדרך לכל רגע של עשייה על הבמה אנחנו עוסקים ברעיונות מקוריים או מוכרים, סימני שאלה, ולפעמים גם תשובות.

מבצעים וחוקרים מהשורה הראשונה יגישו פרזנטציות בנות 20 דקות, שיאירו על זוויות שונות ומגוונות של ביצוע מיודע הסטורית.

ברב שיח (יום שישי 28/12) נדון בסוגיות של הוראה ממוסדת ובאתגרים שלנו כמבצעים "עתיקים" מול מאזינים של המאה ה-21.

בין לבין, נפרגן לעצמנו הזדמנויות לשתף, לספר ולהיזכר ב"כל ההתחלות" - פאנל נוסטלגי (כל הנוכחים מוזמנים להשתתף) וגם מיני-קונצרטים מרעננים - אפשרות לנגן ולהקשיב ביחד בלי הרבה הכנות ודיבורים.

נשמע על החלוצים בישראל, על התפתחויות וגלגולים שונים של מנעד החשיבה על מוזיקה ככזו שמצריכה ביצוע מיודע הסטורית, נלמד על מגמות בולטות בעולם והדהודים שלהן אצלנו בישראל.

יהיה מעניין!

תכנית הכנס
חמישי 27/12

חמישי 27/12   באודיטוריום   

9:00-9:30  התאספות ורישום

9:30-10:00 דברי פתיחה

 

10:00-12:30 הרצאות ולאחריהן מיני-קונצרט:

  • יוכבד שורץ: על ניצני הביצוע ההסטורי בישראל

  • מירנה הרצוג: מחווה ליעקב שניר - ראיון מוקלט עם יעקב שניר, שהופיע במאות קונצרטים של מוזיקה עתיקה בישראל של שנות ה-60 

  • נעמה ליאון: טכניקות מורחבות מהמאה ה-18, בארוק מהמאה ה -21, וכל מה שביניהם

  • יותם הרן: ביצוע הסטורי של רפרטואר מהמאה ה-19

 

מיני-קונצרט בנגינת תמר מלזר - חליל בארוק, אורי קרשון - צ'מבלו:

קטעים מתוך המוזיקה לזיקוקי דינור מאת G.F. Handel

 

12:30-13:30 הפסקה

 

13:30-15:00 מיני קונצרט, ואחריו הרצאות:

 

מיני-קונצרט בנגינת קתי דברצני - כינור בארוק, טל ארבל - ויולה דה גמבה, יוכבד שורץ - צ'מבלו:

D. Buxtehude: Sonata WV272 in a

M. Marais: La Sonnerie de St Genevieve du Mont de Paris 

  • קתי דברצני: "מוסיקה עתיקה" - עדיין ׳עתיקה׳?

  • טל ארבל - על משמעותם של קונצרטים חיים בעידן המדיה

 

15:00-15:45 פאנל נוסטלגי:

"כל ההתחלות": את הפאנל יפתח הד סלע. כל הנוכחים מוזמנים להשתתף! 

נגינה משותפת (במידה והזמן יאפשר) וסיום

שישי 28/12

שישי 28/12   באודיטוריום 

9:00-9:30 התאספות, מיני-קונצרט:

גדעון מנליס - שאלומו (Chalumeau), ליאת אלקן - סופרן, אורי קרשון - צ'מבלו:

F.B. Conti - Sorge Amor

 

9:30-11:00 הרצאות:

  • משה אפשטיין: קיצור תולדות החליל-צד מן הבארוק המוקדם ועד לחליל המודרני

  • אלון שב: אורפיאוס הבריטי והמנדט הבריטי: ביצוע יצירותיו של פרסל בפלשתינה-א"י

  • שריג סלע: האם שפת הדימינוציות בנוייה מעקרונות אסתטיים בלבד?

 

11:00-11:30 הפסקה

 

11:30-12:30 הרצאות, אותן יפתח בכמה מילים נגן הצ'מבלו אורי קרשון בהקדשה לבונה כלי המקלדת חריט קלופ אשר הלך לעולמו לאחרונה:

  • יונית קוסובסקי: Chrome-Attic - ניגודים במוזיקה הכרומטית למקלדת באיטליה של תחילת המאה ה-17​ (*הרצאה באנגלית)

  • מיכאל מלצר: מלודיה או הרמוניה? - על הסכנות בנגינת כלי-מקלדת, בתיווי ובעתיקוּת

 

12:30-14:00 רב-שיח בהשתתפות דוד שמר, משה אפשטיין, יונית קוסובסקי, דרורה ברוק:

  • מוזיקה עתיקה בהוראה ממוסדת - אתגרים, שאלות ורעיונות

  • המוזיקה של פעם, האזניים של היום... מבצעים מול קהל 'מיודע הסטורית'

 

14:00-14:30 נגינה וסיום: 

כל הנוכחים מוזמנים להביא כלים (ב-415) ולהשתתף בנגינה משותפת - קריאה מהדף. 

ההרצאות

יוכבד שורץ: על ניצני הביצוע ההסטורי בישראל

מתי הוחל להשמיע בישראל מוזיקה עתיקה ב"ביצוע אותנטי"? מהי נקודת הזמן בה הצטרפו מוזיקאים ישראליים אל זרם ה"ביצוע ההיסטורי", ה -HIP ? מבקרי המוזיקה המעטים הפועלים בישראל נוהגים לטעון שה"זרם האותנטי" הישראלי נולד בשנות השמונים; העובדות מלמדות שהדבר אינו מדויק. דיאלוג בין מבצעים – בכלי-נגינה שונים - ובין הרפרטואר המוקדם במסגרת זו של "ביצוע היסטורי" התקיים במגוון של מסגרות וצורות הרבה קודם לכן, ואפילו עוד קודם לקום המדינה. סקירה היסטורית יכולה לתקן את התמונה המצטיירת בציבור ואולי גם להסביר את קשייו של "הביצוע המיודע היסטורית" (כפי שהוא נקרא היום) ליהנות ממעמד ומתמיכה כלכלית שווים לאלו של הגישה הקלאסית לביצוע של מוזיקה אמנותית – מערבית. 

 

מירנה הרצוג: מחווה ליעקב שניר - ראיון מוקלט

יעקב שניר, מחלוצי הביצוע של מוסיקה מוקדמת בישראל, נפטר בשנת 2017 תחת מעטה עגום של דממה מצד קהילת המוסיקה הישראלית. הגיע הזמן להוקיר את המייסד והמנהל המוסיקלי של אחת מקבוצות המוזיקה העתיקה הראשונות בישראל, שפעלו בשנים 1965-1974 (הקונצרט הראשון התקיים ב- 16/11/1965). האנסמבל Capella Israeliensis Pro Musica Antiqua  ביצע 315 קונצרטים בכל רחבי הארץ, תוך שימוש במגוון של כלי נגינה הסטוריים כגון צ'מבלו, ויולים, שאום, דולציאן, קרומהורן, קורתולטים, קלרינטים מוקדמים, פסלריון, קורנט, סאקבוט, וייל, קארייון, נבל מימי הביניים, וחליליות. רבים מהקונצרטים היו קונצרטים מוסברים בהשתתפות פרופסור גרשון-קיווי. הראיון עם שניר הוקלט ב- 24/11/2004, כשמירנה ביקרה אותו כדי להחזיר את דולציאנים שהשאיל לה. עזרתו של שניר אפשרה לאנסמבל פניקס לבצע את הקונצרט הראשון של מוסיקת בארוק בוליביאנית בישראל, בפסטיבל אבו גוש, בו נכחו יעקב שניר ואשתו נורית, ואשר שניר מתייחס אליו בהקלטה. בריאיון מדבר שניר על חייו כצעיר בפולין בזמן מלחמת העולם השנייה, הכשרתו כמנצח בוורשה שלאחר המלחמה, ועלייתו ארצה; ומספר בפירוט כיצד החל להתעניין במוסיקה מוקדמת, איך למד ורכש כלים עתיקים ועל הקמת האנסמבל שלו, הנגנים והמסגרות בהן הופיעו.

נעמה ליאון: טכניקות מורחבות מהמאה ה-18, בארוק מהמאה ה -21, וכל מה שביניהם.

אם חשבתם שטונים עיליים ורבעי טונים ניתן למצוא רק במוסיקה בת זמננו, בואו ושמעו שימוש בטכניקות אלה במוסיקה של המאה ה -18, כמו גם מוסיקה חדשה המבוססת על תפיסות וצורות של המאה ה-18. אציג גם את הבכורה הישראלית של "ערבסק" של לאון שידלובסקי לחליל בארוק סולו.

 

יותם הרן: ביצוע הסטורי של רפרטואר מהמאה ה-19

לפני כ-30 שנה, תנועת הביצוע ההסטורי הפנתה לראשונה את תשומת לבה לרפרטואר מהמאה ה-19. מה למדנו מאז, ומהו היתרון שעומד לצדם של חוקרים המתעניינים ברפרטואר הזה? מהו העתיד של התחום, ואיפה אנחנו מפספסים בגדול? בנסיון לענות על השאלות הללו, אתייחס למחקרים על הנושא מהשנים האחרונות, אשמיע הקלטות מתחילתן של המאות ה-20 וה-21, ואנסה למקם את המחקר שלי על הצ'לן ז'ול דלסאר (1844-1900) בתוך התמונה הגדולה.

 

קתי דברצני: "מוסיקה עתיקה" - עדיין ׳עתיקה׳?

התפתחויות בתחום הביצוע ההיסטורי ב-20 השנים האחרונות 

 

טל ארבל: על משמעותם של קונצרטים חיים בעידן המדיה

אנו חיים בעידן אשר מאפשר לנו, בלחיצת כפתור וירטואלי, גישה קלה ומהירה למצבור בלתי נדלה של תיעוד מוזיקלי - מהי המשמעות של קונצרט חי עבור המאזינים? האם אנו מבצעים מוזיקה באופן שונה, ואף מקשיבים לה אחרת בעידן ההקלטות, ואיך כל זה פוגש את תחום המוזיקה המוקדמת?  

 

משה אפשטיין: קיצור תולדות החליל-צד מן הבארוק המוקדם ועד לחליל המודרני 

הצגת החליל בעל ששת החורים – אקוסטיקה, איכויות; חליל הבארוק – מה התחדש, המצאת המפתח הראשון; דיון בשינויים מבניים ואקוסטיים, איכויות החלילים הקלאסיים – בעלי מפתח אחד ובעלי ארבעה מפתחות; החליל במאה ה-19, שישה עד 9 מפתחות; דיון בשינויים אקוסטיים, באפשרויות טכניות-מכניות ואיכויות המצאותיו של תאובלד בהם – Theobald Böhm והולדת החליל המודרני; התאמת ביצועים בהווה ליכולות הכלים בתקופותיהם השונות: ביצוע "אוטנטי" מול "מודרני" וכל מה שביניהם.

 ההרצאה תלווה במצגת ובהדגמות חיות.

 

אלון שב: אורפיאוס הבריטי והמנדט הבריטי: ביצוע יצירותיו של פרסל בפלשתינה-א"י

חיי המוסיקה בתקופת המנדט הבריטי, ובעיקר מאז העליה החמישית, היו תוססים ופעילים. לצד התזמורות המרכזיות בתל-אביב ובירושלים, התאפיינו חיי המוסיקה ביישוב בפעולתם של אינספור הרכבים קאמריים ואלו היוו בסיס לעשייה מוסיקלית בתחום המוסיקה המוקדמת. למרות שמאז ומתמיד היתה המוסיקה של באך במוקד הסצינה של המוסיקה המוקדמת, המצב הפוליטי המורכב יצר תמריץ לקידום הביצוע של מלחינים אנגליים, דוגמת הנרי פרסל (1658-1695). בהרצאתי אסקור תכניות קונצרטים ורשימות-שידור משנות ה-30 וה-40 ואנסה לחלץ מהן מידע אודות האופן בו השפיע מעמדו כמלחין אנגלי גדול על השמעת יצירותיו ביישוב, ואודות היצירות שנחשבו למועדפות על מוסיקאים בני התקופה. 

 

שריג סלע: האם שפת הדימינוציות בנוייה מעקרונות אסתטיים בלבד?

פריחתן של הדימינוציות ושל ספרי ההדרכה שלהן החלה ב- 1535 עם פרסום ספרו של סילבטרו גנסי ״הספר שכותרתו פונטגרה״ (“Opera Intitula Fontegara”). מלחינים-מבצעים נהגו לאלתר ולקשט יצירות מפורסמות מהתקופה ע״י חלוקת חלק מתווי המלודיה המקוריים לרצפי מלודיה מהירים שבד״כ היו נוסחאות קבועות שהוגדרו מראש ותועדו בספרי ההדרכה. ההיפוטזה שנבחן היא האם השימוש באותן נוסחאות מתאר עיקרון אסתטי בלבד ו/או שהשימוש בנוסחאות אלו מושפע גם מעקרונות קידוד אופטימליים המשותפים גם לשפה אנושית. חשיבות ההיפוטזה היא בהיבטים הבאים: (1) אופטימליות בקידוד מהווה דוגמה קונקרטית שעשויה להצביע על שימוש במנגנונים קוגניטיביים סטטיסטיים כחלק מעיבוד המוזיקה בדומה לשפה. (2) ספרי ההדרכה והכתבים התאורטיים של התקופה מתארים את הקשר החזק שבין אומנות הרטוריקה למוסיקה ולביצועה. עם הכלים החישוביים שיש בידנו היום אנחנו יכולים אף לחזק את ההיבטים המשותפים שבין מוזיקה לשפה.

 

יונית קוסובסקי: Chrome Attic

Chrome Atticהוא פרוייקט מתמשך במסגרת המחקר, הביצוע והחיפוש האמנותי של יונית קוסובסקי על הניגודים הקיצוניים של הכרומטיות  והקיארוסקורו, השימוש הדרמטי באור וצל, כפי שהם מוצגים במוסיקה ובאמנות חזותית - כולל ציור, קולנוע וצילום. ההתמקדות של יונית ברפרטואר למקלדת מתחילת המאה ה -17 מרומא ונאפולי מתחברת אל המדריגלים של ג'סואלדו וד'אינדיה, וכמו כן יוצרת הקבלות שבאות לידי ביטוי בציורים של קאראוואג'ו וארטמיסיה ג'נטילסקי. יונית תסביר על מקלדות כרומטיות מפוצלות ועל הנושאים שאנו מתמודדים איתם כמבצעים בכל הנוגע לכוונון ולטמפרמנט.

 

מיכאל מלצר

"מלודיה או הרמוניה? – על הסכנות בנגינת כלי-מקלדת, בתיווי ובעתיקוּת..."

מה באמת חשוב ללמוד מההיסטוריה של המוסיקה? איך כדאי שייראה העתיד של המוסיקה הקונצרטנטית בארץ ובכלל?

מחשבות נוגות אך אנרגטיות של סַנגוויניוּס ומלנכּוליקוּס על הזמן החולף וביטוייו.

ההרצאות

המרצים

המרצים *לפי סדר א-ב

אלון שב הוא מוסיקולוג, מלחין ונגן חליליות. לאחר סיום לימודיו באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים השלים את לימודי הדוקטורט במוסיקולוגיה בטריניטי קולג' דבלין. מכהן כיום כמרצה בכיר בחוג למוסיקה באוניברסיטת חיפה. בנוסף למחקרו בתחום המוסיקה האנגלית של המאה ה-17, אלון עוסק גם במוסיקה של יהדות אשכנז במאה ה-19, ובאסכולת הביצוע המיודע-הסטורית. ספרו אודות הסונטות של פרסל פורסם בחודש יוני בהוצאת אוניברסיטת רוצ'סטר.

 

דוד שמר, נגן צ'מבלו, מנצח ומורה, הוא אחת הדמויות המובילות בתחום של המוסיקה העתיקה בארץ. לאחר סיום לימודיו באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים התמחה בלונדון בביצוע מוסיקת בארוק בהדרכתם של מורים בעלי-שם כגון כריסטופר קייט, ג׳יל סוורס וטרוור פינוק. שמר הוא בעל תואר דוקטור לביצוע מוסיקה מטעם אוניברסיטת סטוני-ברוק בניו יורק. דוד שמר הוא פרופסור לצ׳מבלו ומוסיקה עתיקה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. הוא אף מלמד בכיתות אמן רבות בישראל, באירופה ובארה"ב.  שמר הוא מיסדה של תזמורת הבארוק ירושלים, המנהל המוסיקלי שלה ומנצחה הקבוע.

דרורה ברוקמנגני החליליות הבכירים בישראל, בעלת תואר בביצוע בחליליות (האקדמיה בירושלים), תואר שני במחקר חינוך (מכללת לוינסקי), תואר שני במוסיקולוגיה (אוניברסיטת תל אביב) ותואר אומן בביצוע בחליליות (Civica scuola, Milano), שם למדה בהדרכת פדרו ממלסדורף. מופיעה רבות בארץ ובחו"ל. הקליטה תקליטורים בהפקת המכון למוסיקה ישראלית, ALBANY RECORDS (ארה"ב) ועוד. מוזמנת תדיר לשפוט בתחרויות חליליות בינלאומיות  בקנדה, גרמניה, טיוואן ואיטליה. מעבירה כיתות אומן באופן קבוע בגרמניה, אוסטריה ואיטליה. בשנת 2004 הקימה  את המחלקה למוסיקה עתיקה בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה, תל אביב. עד היום המחלקה היחידה בארץ בתחום זה. מלמדת באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, ובמכללה לחינוך "גבעת וושינגטון". אחראית מטעם מפמר מוסיקה על הכשרה מקצועית של מורים לחליליות במערכת החינוך. ביצעה למעלה מ - 50 בכורות ליצירות ישראליות אשר הולחנו עבורה. חברה בעמותת ,מנסה" בישראל - עמותה לקידום אינטליגנציה אנושית, וטבעונית.

 

טל ארבל היא מוזיקאית רב תחומית ובעלת נסיון עשיר כסולנית ונגנית מוזיקה קאמרית בויולים וחליליות, בהפקה ובניהול אמנותי. בעלת תואר מאסטר בויולה דה גמבה ומוזיקה עתיקה מ-Schola Cantorum Basiliensis בשווייץ. במהלך שהות ממושכת באירופה הופיעה רבות ברסיטלים ועם אנסמבלים שונים והקליטה תקליטור סולו ייחודי, העבירה סדנאות והרצאות למבצעים ולמלחינים, לרבות ב- Royal College of Music בלונדון, ובימי עיון של העמותה הבריטית לויולה דה גמבה, אשר פרסמה שני מאמרים פרי עטה. בישראל מלמדת טל נגינה ומוזיקה קאמרית בקונסרבטוריון שטריקר בתל אביב, מופיעה בקונצרטים ומשתמשת בהכשרתה כמאמנת אישית מוסמכת להעצמה ופיתוח אסטרטגיות חיים עבור המוזיקאים הצעירים שבהדרכתה.

 

יוכבד שורץ היא מוזיקאית, נגנית צ'מבלו, קלאוויקורד ופסנתר פטישים. בוגרת האקדמיה למוזיקה ע"ש רובין, אוניברסיטת תל אביב ובית הספר למוזיקה עתיקה, ה- Schola Cantorum Basiliensis, שוויץ. לימדה בביה"ס למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה ויצרה את סדרת הקונצרטים הקאמריים של מוזיקה מוקדמת "צלילים ומילים מן הבארוק". כיום – מנהלת את המרכז למוזיקה וספרייה ע"ש פליציה בלומנטל בתל-אביב. זכתה במלגות קרן התרבות אמריקה ישראל, קרן אייזן פיקאר, קרן ליכטנשטיין ומלגת ממשלת שוויץ ונבחרה לשהות האמן הישראלי בקריית האמנים בפריז (2011). יוכבד מופיעה כסולנית וכנגנית של מוזיקה קאמרית, וביחד עם נגנית כלי המקלדת ההיסטוריים אימר באקלי בהרכב "דואוקורד", הרכב המתמחה בהחייאת רפרטואר לשני צ'מבלי על יסוד מחקר אל תוך המסורת מעוטת התיווי, ביצועו והקלטתו. בנובמבר 2018 הציגו השתיים את עבודתן בכנס של הקונסרבטוריון המלכותי בבירמינגהאם וב RCM בלונדון. יוכבד היא עורכת-דין, בוגרת הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר אילן, מגשרת-מתנדבת בתכנית הפרו-בונו של לשכת עורכי הדין.

 

יונית קוסובסקי בעלת קריירה המשלבת נגינה סולנית בצ'מבלו, פסנתר מודרני, פסנתר פטישים ועוגב. הרפרטואר שלה משתרע מן הרנסנס המוקדם ועד למוסיקה עכשווית. יונית נולדה בארה"ב, ובשנת 2011 עברה לאירלנד, בעקבות מינויה למרצה באקדמיה למוסיקה ולמחול באוניברסיטת לימריק, שם היא מובילה את הקורס לתואר שני בביצועי מקלדת, כחלק מהתכנית לביצוע בכלי מיתר קלאסיים. כמו כן היא מלמדת כיתת אמנות ביצוע רב תרבותית, מוסיקה קאמרית וליווי. יונית בעלת תואר דוקטור למוסיקה מבית הספר ג'ייקובס למוסיקה באוניברסיטת אינדיאנה, תואר שני במוסיקה מקונסרבטוריון סן-פרנסיסקו, ותואר ראשון במוסיקה מבית ספר מייסון לאמנויות באוניברסיטת ראטגרס. ספרה "Historical Harpsichord Technique, Developing La douceur du toucher” יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת אינדיאנה בשנת 2011.

 

יותם הרן עשה את צעדיו הראשונים בביצוע היסטורי בסדנה למוסיקה עתיקה בירושלים, 2007. בסדנה שהתקיימה שנה לאחר מכן הוא שמח מאוד לגלות שלתזמורת הבארוק ירושלים יש צ'לו להשאיל לו, ומיד החל בלימודי צ'לו בארוק עם אורית מסר בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה. את לימודי התואר הראשון שלו בצ'לו מודרני יותם סיים באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ב-2014, שם הוא ניגן קונטינואו במשך כמה שנים ברצף בהפקות האופרה של המחלקה הווקאלית. ב-2015 הוא המשיך ללימודי תואר שני בביצוע הסטורי בקונסרבטוריון של אמסטרדם עם פרופ' ויולה דה הוך, ובמהלך הלימודים שלו שם הוא מצא את עצמו נמשך יותר ויותר לביצוע הסטורי של רפרטואר מהמאה ה-19. כיום הוא תלמידו של הצ'לן יוב טר האר, אשר מתמחה ברפרטואר הזה, וכן תלמיד דוקטורט באוניברסיטת ליידן במסגרת התכנית "docARTES". תחת הנחייתה של ד"ר אנה סקוט, יותם עורך מחקר על חייו וסגנון הביצוע של הצ'לן ז'ול דלסאר, שהיה פעיל בפריז בחצי השני של המאה ה-19. בשנים 2009-2017, יותם היה זוכה מלגות מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל בצ'לו ובצ'לו בארוק.

מיכאל מלצר, מוסיקאי ומחנך. פרופסור באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. מתמחה בחליליות, חלילים וחלילי-בארוק. אוהב צלילים ומתרגש מהם שוב ושוב מחדש, ולכן מאמין גדול בכוחה של המוסיקה לעצב ולשנות את העולם. הקדיש את חמש השנים האחרונות למחקר האמור להניב פרי בעתיד הקרוב כספר מתח היסטורי על מוסיקה ומוסיקאים.

מירנה הרצוג היא דמות מוכרת בעולם המוסיקה העתיקה וזכתה להכרה בין-לאומית על הישגיה בנגינה בויולה דה גמבה, בניצוח וניהול מוסיקלי, ובחקר משפחת הויולים. מאמרים פרי עטה בנושא הויולה דה גמבה התפרסמו בכתבי-עת בינלאומיים, והיא כתבה ב"מילון גרוב החדש למוסיקה". מירנה, ילידת ברזיל, ייסדה וניהלה במשך 9 שנים את תזמורת הבארוק הראשונה של ברזיל, Academia Antiqua Pro-Arte. בשנת 1992 עלתה "הגברת של הויולה דה גמבה" (Jornal do Brasil) לישראל, בה לימדה את הדור הראשון של נגני ויולה דה גמבה הצברים. משנת 1998 היא המנהלת המוסיקלית והמנצחת של "אנסמבל פניקס בכלים עתיקים" שזכה לשבחי מבקרי המוסיקה בארץ ובחו"ל. בעלת תואר דוקטור במוסיקה מטעם אוניברסיטת בר-אילן וכיום היא מלמדת סטודנטים לתואר ראשון ושני בוויולה דה גמבה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. הרצוג פועלת גם בתחום האופרה: היא שכתבה, ערכה, וניצחה על "מחזה דניאל"  (בבימוי מלא) - דרמה מוסיקלית מן המאה ה- 13, הפקה שזכתה להצלחה גדולה ביותר . כמו כן הפיקה והעלתה את האופרה הבארוקית "לה פורפורה דה לה רוסה". האורטוריות  'המבול' ו'נבוקו' מאת Falvetti  והרקוויאם הברזילאי של נונס גרסיה משנת 1816 ,שהועלו בבכורה, בניצוחה בפסטיבל אבו גוש זכו להצלחה מסחררת. לאחרונה העבירה סדנאות למנצחים בתחום מוסיקה בארוקית בברזיל ובאקדמיה המלכותית למוסיקה לונדון. כסולנית בנגינת ויולה דה גמבה, הופיעה מירנה ב-24 מדינות, באירופה, בדרום אמריקה, בארה"ב ובישראל. ניגנה כסולנית עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בפסיונים של באך.  היא הקליטה עבור חברות רבות כמנצחת וכנגנית בויול, קווינטון, וייל, צ'לו בארוק וצ'לו מודרני.

 

החלילן פרופ' משה אהרן אפשטיין, יליד 1952, למד בתזמורת הנוער של קרית אונו ובבית הספר התיכון ע"ש תלמה ילין. סיים בהצטיינות תואר ראשון ותעודת אמן באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בתל אביב. השתלם בחו"ל אצל מרסל מואיז ואורל ניקולה. שימש כחלילן ראשי של הסינפונייטה הישראלית, באר שבע, לימד באקדמיה למוסיקה בירושלים, בה כיהן גם כראש חוג וכדיקן ובמשך ארבע שנים כמנהל המוסיקה והמנצח של התזמורת הקאמרית שליד האקדמיה בירושלים. משנת 1999 ועד 2012 שימש משה א. אפשטיין כפרופסור מן המניין בבית הספר הגבוה למוסיקה בהמבורג, גרמניה. כיתות אמן איתו מתקיימות ברחבי העולם כולו וספריו המתודיים לחליל ולכלי נשיפה מעץ מוכרים ומוערכים על-ידי נגנים מקצועיים וסטודנטים. 2013 - 2017 כיהן פרופ' אפשטיין כדיקן הפקולטה לחינוך מוזיקלי במדרשת לוינסקי לחינוך. כיום עוסק בהוראת הנגינה בחליל, בהדרכת הרכבים קאמריים למוסיקאים מצטיינים (מטעם מרכז המוסיקה בירושלים) ומנגן בקונצרטים קאמריים שונים.

 

נעמה ליאון ידועה היטב באזור בוסטון כנגנית רב-גונית על חלילים עתיקים. היא הופיעה בנגינת מוסיקה מימי הביניים עם אנסמבל סקוונציה; מוסיקת רנסאנס עם רביעיית חלילי הרנסאנס טרוורסאדה; ומוסיקת בארוקית, קלאסית ורומנטית עם קבוצות רבות, כולל לה דונה מוסיקל, בוסטון בארוק, הנדל והיידן סוסאייטי, בוסטון ססיליה, נגני ארקדיה, גראנד הרמוני, קאפלה קלאוזורה, ובחו"ל עם אקדמיה דניאל, תזמורת הבארוק הירושלמית ותזמורת ברוקאדה. בנוסף היא מקפידה לבצע גם מוסיקה חדשה, ומלחינים כגון ג'ון מק'דונלד, חורחה איבנז, אטשיושי יושינקה, ג'ולי רוהוויין, פול ברוסט, מורי ברסקי, מרטי אפשטיין, רוברט קרל והמלחין הישראלי לאון שידלובסקי הלחינו יצירות עבורה ועבור הרכבים עמם היא משתפת פעולה. עם ההרכב רומבארוק"ו" בצעה מוסיקה אמריקנית-לטינית. נעמה בעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת בוסטון, דיפלומה סולן מקונסרבטוריון ארנהם בהולנד, ותואר ראשון בביצוע חליל מודרני מאוניברסיטת תל אביב. היא מלמדת בבית הספר לונגי למוסיקה ומובילה את התוכנית למוסיקה קאמרית בקולג' הרווארד. היא מלמדת באופן תדיר בסדנאות קיץ, כולל באמהרסט ובמכון הבארוק הבינלאומי בלונגי. נעמה הקליטה עבור דויטשה הרמוניה מונדי, טלארק וחברות פרטיות.

 

קתי דברצני

ילידת טראנסילווניה, קתי דברצני עלתה לארץ בגיל 15, וסיימה את לימודיה בבה׳ס תלמה ילין ובאקדמיה למוסיקה ת׳א בהדרכת אורה שירן ז"ל. היא פיתחה התעניינות בתחום המוסיקה העתיקה לאחר קורס באקדמיה שהועבר ע"י יוכבד שורץ, וכן לאחר השתתפות בסדנאות למוסיקה עתיקה בירושלים ובתזמורת הבארוק ירושלים בהדרכת דוד שמר. לאחר סיום לימודי כנור בארוק בלונדון עם Catherine Mackintosh ו-Walter Reiter, קתי השתקעה באנגליה, שם היא מכהנת היום ככנרת ראשית בשתיים מן התזמורות המובילות בתחום: ה-English Baroque Soloists תחת שרביטו של John Eliot Gardiner, וכן ה- Orchestra of the Age of Enlightenment. היא מופיעה כסולנית, נגנית ראשית ונגנית קאמרית בהקלטות רבות, כגון ׳ארבע העונות׳ של ויואלדי עם ה-OAE, קנטטות, פאסיונים, הקונצ'רטים הברנדנבורגים וקונצ׳רטי לכינור של באך עם EBS, או שלישיות פסנתר מאת היידן ובטהובן עם Trio Goya, והיא מבוקשת כמובילה או סולנית אורחת ע׳י אנסמבלים רבים ברחבי העולם. קתי מלמדת כינורות היסטוריים בקונסרבטוריון המלכותי של האג בהולנד. 

 

שריג סלע הוא נגן חלילית, מוסיקולוג וארכיטקט מערכות טכנולוגיה. סיים את לימודיו לתואר ראשון בביצוע באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, והמשיך בתואר שני במוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. את לימודי מדעי המחשב לתואר ראשון סיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחקרו עוסק, כחלק מעבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטה העברית, בקשרים שבין קוגניציה ולמידה חישובית לבין מוסיקה, אומנות הביצוע וההקשרים ההיסטוריים והתרבותיים שלה. 

יצירת קשר

ליצירת קשר

הודעתך נשלחה

bottom of page